הרבה עסקים עושים מבדק חדירות פעם בשנה, מקבלים דוח, מתקנים את מה שנמצא, ומרגישים מוגנים עד הבדיקה הבאה. הבעיה היא שהעסק לא עומד במקום בין הבדיקות: נפתחים פורטים, עולים אתרים חדשים, ספקים משנים הגדרות. תוקפים, לעומת זאת, סורקים את האינטרנט באופן אוטומטי וכל הזמן.

המדריך הזה מסביר מה ההבדל בין מבדק חדירות לבין ניטור רציף של משטח התקיפה החיצוני, ולמה ברוב המקרים התשובה היא לא “או” אלא “וגם”.

מה זה מבדק חדירות

מבדק חדירות (נקרא גם מבדק חוסן) הוא בדיקה שמבצע איש אבטחת מידע, בהיקף מוגדר ובזמן מוגדר, בדרך כלל כמה ימים. הבודק מנסה לחדור למערכות כמו שתוקף היה עושה: מחפש חולשות, משלב ביניהן, ובודק עד כמה רחוק אפשר להגיע.

היתרונות: עומק. בודק מנוסה מוצא בעיות שכלי אוטומטי לא ימצא, למשל פגמים בלוגיקה של אפליקציה או שרשרת של חולשות קטנות שיחד יוצרות פריצה.

המגבלות: זו תמונת מצב של רגע אחד, היא בודקת רק את מה שהוגדר בהיקף, והיא יקרה, ולכן רוב העסקים עושים אותה לכל היותר פעם בשנה.

מה זה ניטור רציף של משטח התקיפה החיצוני

“משטח התקיפה החיצוני” הוא כל מה שהעסק חושף לאינטרנט: דומיינים ותת-דומיינים, שרתים, פורטים פתוחים, אפליקציות ווב, תעודות אבטחה. ניטור רציף (באנגלית EASM, External Attack Surface Management) מאתר את כל אלה באופן אוטומטי, בודק אותם מול חולשות מוכרות, וחוזר על זה שוב ושוב.

היתרונות: רציפות, וגילוי של נכסים שאף אחד לא ידע עליהם. כל סריקה מושווית לקודמת, כך שרואים מיד מה הופיע, מה נעלם ומה תוקן.

המגבלות: הבדיקה רחבה ולא עמוקה. היא מוצאת בעיות מוכרות ושינויים, אבל לא מחליפה בודק אנושי שמנסה לחבר כמה חולשות לפריצה אחת.

השוואה מהירה

מבדק חדירות ניטור רציף
תדירות פעם בשנה, או לפני השקה גדולה כל הזמן, למשל כל לילה
עומק עמוק: בודק אנושי, ניסיון חדירה אמיתי רחב: כל הנכסים, מול חולשות מוכרות
נכסים לא מוכרים רק מה שהוגדר בהיקף מאתר גם נכסים שנשכחו
אחרי שינוי לא יודע עד הבדיקה הבאה מתריע על השינוי
עלות גבוהה לכל בדיקה מנוי חודשי
התוצר דוח מפורט ברגע מסוים רשימת ממצאים חיה והיסטוריה

הבעיה עם תמונת מצב: דוגמה

נניח שעסק עושה מבדק חדירות בינואר, והדוח נקי.

  • במרץ ספק ה-IT פותח חיבור שולחן עבודה מרוחק (RDP) לאינטרנט כדי לאפשר עבודה מהבית.
  • במאי מחלקת השיווק מעלה אתר קמפיין על שרת נפרד, עם תוסף שיש בו חולשה מוכרת.
  • ביולי פגה תעודת האבטחה של שרת הדואר, ואף אחד לא שם לב.

מבדק החדירות הבא מתוכנן לינואר. כלומר, החשיפה מהחודשים האלה יכולה להישאר פתוחה חצי שנה ויותר. תוקף שסורק את האינטרנט אחרי שירותי RDP פתוחים או אחרי התוסף הפגיע ימצא אותם תוך ימים.

ניטור רציף היה מתריע על כל אחד מהשינויים האלה בסריקה הראשונה שאחריו.

מתי צריך מבדק חדירות

  • כשהרגולציה דורשת. תקנות אבטחת המידע מחייבות מבדקי חדירות תקופתיים במאגרים ברמת אבטחה גבוהה.
  • כשלקוח או מבטח דורשים. ספקים של ארגונים גדולים מתבקשים לא פעם להציג דוח מבדק חדירות.
  • לפני השקה של מערכת חדשה ומשמעותית, למשל פורטל לקוחות או אפליקציה שמחזיקה מידע אישי.
  • אחרי שינוי גדול בתשתית, כמו מעבר לענן.

מתי ניטור רציף נותן את הערך הגדול ביותר

  • בין מבדקי החדירות. זה רוב הזמן.
  • כשיש לכם ספקים שמשנים הגדרות בלי לעדכן אתכם.
  • כשאתם לא בטוחים מה בדיוק חשוף. אצל רוב העסקים יש לפחות נכס אחד שנשכח.
  • כשצריך להראות שאתם מטפלים. היסטוריית הממצאים והתיקונים היא ראיה שימושית למבטחים, ללקוחות ולרגולטור.

השילוב הנכון

  1. ניטור רציף כבסיס. הוא מחזיק רשימה עדכנית של כל מה שחשוף ומתריע על שינויים.
  2. מבדק חדירות ממוקד, פעם בשנה או כשמשהו גדול משתנה. רשימת הנכסים מהניטור הופכת להיקף של המבדק, כך שהבודק לא מבזבז ימים (ואתם לא משלמים עליהם) על גילוי נכסים, ולא מפספס נכס שנשכח.
  3. אימות תיקונים. אחרי שתיקנתם ממצא מהמבדק, הניטור מאשר שהוא באמת נסגר ושלא חזר.

שאלות לשאול את הספק

לפני מבדק חדירות:

  • מה בדיוק בהיקף, ומי מגדיר אותו?
  • כמה מהבדיקה ידנית וכמה אוטומטית?
  • האם בדיקה חוזרת אחרי התיקונים כלולה במחיר?

לפני ניטור רציף:

  • איך אתם מגלים נכסים שאני לא מכיר?
  • איך אתם מסננים רעש ומדרגים את החומרה?
  • האם בדיקות אקטיביות רצות רק אחרי הרשאה מפורשת ממני?
  • איך אני מקבל התראה כשמשהו חדש מופיע?

לסיכום

מבדק חדירות עונה על השאלה “עד כמה אפשר לפרוץ אלינו היום?”. ניטור רציף עונה על השאלה “מה השתנה מאז, ומה חדש שחשוף?”. לעסק קטן או בינוני, הניטור הוא הבסיס שמחזיק את התמונה מעודכנת, ומבדק החדירות הוא הבדיקה העמוקה שנעשית מעליו.